במסגרת עבודתי כמדריכת הורים גם לישראלים ברילוקיישן, אני מדריכה את ס' ו-א' המקסימים אשר גרים מעבר לים עם 3 ילדיהם הקטנים. במהלך המפגשים שלנו בסקייפ ראיתי כי ה"זוגיות ההורית" שלהם אינה במיטבה ובעצם, היא זאת שמהווה את שורש הבעיה (כפי שהם הגדירו – "הילדים פורקים כל עול ואין שום כללים בבית").
ביחד עם ס' ו-א', הגדרנו את הכללים לזוגיות הורית טובה, כזאת שמשפיעה באופן חיובי על מערכות היחסים בבית, מעבירה את הערכים הרצויים לילדים, משרה אווירה טובה ופתוחה ובסופו של דבר – מאפשרת להשריש כללים ברורים בבית אשר מקלים על כולם את החיים:
1. כבדו זה את זה
כבוד הוא ערך חשוב אותו כל אחד רוצה להנחיל לילדיו; כבוד להורה, כבוד לאח, כבוד למורה ובכלל – לסובבים. אי אפשר להנחיל לילדים את הערך הזה מבלי שיראו אותו, קודם כל, אצל הוריהם.
מה זה אומר לכבד זה את זה?
– לא "לשבור את המילה" של בן הזוג לפני הילדים (אפילו אם אתם לא מסכימים איתו!)
– לא לצעוק ולנהוג באלימות זה עם זה
– לא להשפיל את בן הזוג
2. דברו זה עם זה
בהמשך ישיר לדיבר הראשון – לאחר שהתאפקתם מלהעיר / לצעוק / להשפיל את בן הזוג במהלך הסיטואציה עצמה, כדאי לפתוח את הדברים לאחר שהילדים ישנים/ יוצאים למסגרות: להזכיר את הסיטואציה, לומר מה אהבתם ומה לא, איך לדעתכם צריך לנהוג אחרת, מה אתם חושבים שהיה קורה אם… אמרו את כל מה שיש לכם לומר, שכנעו זה את זה וצרו סוג של דיון פתוח בו לכל אחד מבני הזוג יש מקום להביע דעה. גם אם לא תסכימו – לפחות כל אחד מכם ידע מהן עמדותיו של השני.
3. אל "תבגדו" זה בזה
כן, ברור שאין לבגוד עם גבר / אישה אחרים, אבל כאן הכוונה היא גם לא לבגוד עם הילדים בבן הזוג; כלומר – אם בן זוג אחד חרד מסוכרים ומקפיד על צריכת ממתקים, אסור שבן הזוג השני יקנה ממתקים וישביע את הילדים לא לספר… הברית בין ההורים והכנות ביניהם חשובה לאין ערוך מגחמותיהם הרגעיות של הילדים. אתם המודל של ילדיכם ליחסים זוגיים בפרט ויחסים בין בני אדם בכלל, לכן, אם אתם לא רוצים שהם ילמדו לשקר, לתחמן ולבגוד – עליכם להימנע מכך.
4. למדו לריב ולהתפייס
זוגות רבים נקלעים למשברים או חיכוכים, מפסיקים לדבר זה עם זה כשהם טעונים בכעס ולאט לאט, מכורח הנסיבות, חוזרים לדבר זה עם זה עם העניינים הפרקטיים של הבית והילדים, כשמשקע הכעס עוד יושב להם מאחורי הראש. לאחר כמה ימים או שבועות, מתמסמס העניין והתקשורת חוזרת, במקרה הטוב, למצבה הרגיל. מה שהילדים רואים זה, בעצם, זוג מבוגרים אשר רבים וממשיכים להיות טעונים זה כלפי זה. בעצם – לימדנו אותם לריב, אבל לא לימדנו אותם להתפייס (שזאת יכולת הרבה יותר חשובה לחייהם מאשר היכולת לריב…).
5. החליטו, במשותף, על ערכי וכללי הבית
בעבר כתבתי כאן פוסט על הדרך לביצוע ההחלטות הללו. לאחר ששני בני הזוג מייצרים רשימה של ערכים וכללים, אין יותר וויכוחים, כפל משמעויות, עם אמא ככה ועם אבא ככה… הכל גלוי וברור, בני הזוג משכנעים זה את זה ומגיעים לרשימה מוסכמת, ברורה ונהירה גם לילדים. זה כשלעצמו מוריד 50% מהמתחים בבית.
<a href='http://www.freepik.com/free-vector/superhero-couple_761391.htm'>Designed by Freepik</a>
6. אין זוגיות הורית בלי זוגיות
כן, ברור שאתם צריכים לטפח את הזוגיות… כולם אומרים את זה. אבל אני אגיד לכם את זה גם מהפריזמה של הילדים: ברגע שהילדים רואים שהזוג משקיע בעצמו גם מעבר לזמן עם הילדים, הם מבינים שיש כאן ברית חזקה, שההורים היו זוג עוד לפני שהילדים נולדו וימשיכו, בתקווה, גם לאחר שיצאו מן הבית. ברגעים כאלה הילדים מקבלים פרופורציות על מקומם במשפחה, גם מבלי שאלה יאמרו בקול. הפרופורציות האלה, ההבנה של המקום שלהם במשפחה, מסייעת להם לקבל את הסמכות ההורית.
7. יש זוגיות הורית בלי זוגיות
למרות שנראה לכם שאני סותרת את עצמי ואת הדיבר ה-6, סעיף זה מוקדש למשפחות מורכבות בהן שני ההורים חיים בנפרד. גם שם יש לדאוג ל"זוגיות הורית", לברית מסוימת הנוגעת לדרכי חינוך הילדים. גם שם יש לדאוג לא לשבור את המילה, לא להשפיל, לא לבגוד, לכבד ולדבר זה עם זה… כדי לייצר ביטחון עבור הילדים, שיראו שלמרות שהזוגיות כבר לא מתקיימת, החוקים הנקבעים במסגרת הזוגיות ההורית כן מתקיימים. חוקים משמעם ביטחון. הילד מרגיש שהוא אינו תלוש בעולם ובתת המודע שלו הוא מבין שהוריו ישבו, דיברו, תכננו וחשבו עליו.
8. כבדו את השוני ביניכם
בן זוג אחד שונא את הים, השני מתעב פארקי מים. בן זוג אחד צמחוני והשני קרניבור. בן זוג אחד שומר מסורת והשני חילוני גמור. בן זוג אחד אוהב לנהוג והשני לא. בן זוג אחד נוח לכעוס והשני רגוע. בן זוג אחד מאד מסור לילדים והשני פחות. כל אחד מאיתנו שונה בתכלית השינוי מבן הזוג שלו, וזה נהדר. כל עוד אין בכל פגיעה בילדים או בסביבה – כבדו את השוני הזה ותנו לו את המקום שלו.
זוגיות הורית טובה היא לא סימביוזה, נהפוך הוא. כאשר הילדים רואים כי בני זוג מכבדים את השוני ביניהם, הם לומדים בעצמם לכבד את השונים מהם וערכי הסבלנות הללו מחלחלים אל המערך המשפחתי.
9. חייכו, מצלמה נסתרת!
טוב… זאת לא ממש מצלמה, אבל חשוב שתבינו שכל דבר שקורה ביניכם, ההורים, נצפה על ידי מי מן הילדים. אתם, בעצם, דוגמנים. דוגמנים לחיים. אתם המודל הראשוני לחיקוי. הדרך בה אתם מדברים, הפרצופים שאתם עושים, התגובות שאתם מגיבים… כל דבר נרשם ומתועד במוחם של הילדים ובתת המודע שלהם, ועצם המודעות המשותפת שלכם לעניין הזה תעזור לכם למתן את תגובותיכם בעצמכם או לעזור אחד לשני בשיקוף של הדברים.
10. היו מאושרים, פרגנו זה לזה
זה כבר לא סוד ש"הורה טוב הוא הורה שטוב לו"; פרגנו לעצמכם ולבני הזוג את מה שעושה להם טוב – ספורט, חוג, תחביב, הרגל מסוים… אם לתחושתכם זה בא "על חשבון הילדים" מצאו יחד את הדרך להפוך את הדבר לאפשרי, אך אל תחסמו את האופציה. כאשר כל אחד מבני הזוג מוצא את ה"טעינה" שלו במקום אחר, הוא חוזר אל המשפחה מחוזק יותר, חיוני וטעון באנרגיות חיוביות. כך, רואים גם הילדים מודל מצוין לטיפוח העצמי בתוך הקשר ולא לביטול עצמי כדי לקיים את הקשר.
מבקשים לקחת משהו מהמדף שלא מקובל עליכם. מה אתם עושים?
הגיעה אלי משפחה, עם סיפור רקע מאד קשה;