בתור עזרה ראשונה, כדאי להתנהג כמו שהייתם מתנהגים כלפי כל אחד שהיה מכה אתכם – נעלבים, מסתובבים והולכים.
אם עד היום לא עשיתם זאת, יכול להיות שהילד שלכם יושפע מההתנהגות הזאת ויפסיק.
אם הוא לא מפסיק, הולך אחריכם וחובט / בועט בכם שוב, כדאי מאד לגייס את כל תעצומות הנפש והסמכות, להסתובב אליו באחת, לתפוס את ידיו / רגליו (האיבר בו הוא משתמש להכות אתכם) בחוזקה, להסתכל לו בעיניים ולומר:
"אני לא מרשה לך להרביץ!"
"אני לא מרשה לך להרביץ!"
"אני לא מרשה לך להרביץ!"
במשפט הראשון הילד ייבלם מההחזקה ומעוצמת התגובה ויהיה עסוק בה. במשפט השני הילד יתהה על המצב. במשפט השלישי הוא כבר יסתכל לכם בעיניים ויבין עד כמה אתם רציניים.
אם הבעיה חוזרת ונשנית, ייתכן שקיימת בעיה של מעבר לבדיקת הגבולות, בה הילד בודק איך תגיבו. במקרה כזה – כדאי ללכת להדרכת הורים, לספר קצת יותר על עולמו של הילד והאווירה בבית ולהגיע לפתרון עמוק וארוך טווח.