ארכיון תגיות: ילדה עקשנית

מה עושים כשהבוקר לחוץ, ההורים גם והילד מסרב להתארגן לגן?

מי ששאל אותי את השאלה הזאת היה אבא אחד, שהגיע אלי להדרכה עם אשתו, בנוגע לילדם האמצעי. בהדרכה כמו בהדרכה, התגלה שאת התנהגותו של הבן האמצעי קל מאד לשפר, ועל זה אספר לכם בהזדמנות אחרת, אבל הפוקוס עבר אל הבת הקטנה, בת 3.

"בכל בוקר," הוא סיפר, "כשאני אמור לצאת לעבודה ולקחת אותה בדרך לגן, היא מתחילה להתמהמה – פעם לא רוצה להתלבש, פעם לא מסכימה לצחצח שיניים, פעם יש לה בעיה עם הנעליים… כל בוקר משהו אחר. עוד לא היה בוקר אחד בשנה האחרונה בו יצאתי בשעה שאני צריך לצאת! כל בוקר אני מאחר, וזה תמיד מלווה בעצבים! מה עושים??"

אני לא צריכה לספר לכם שהאבא הזה לא לבד, נכון?…
אצל משפחות רבות עם קטנטנים, יש "אישו" של התארגנות בבוקר, לחץ ועצבים.
חלק גדול מהילדים "מזהה" את הבוקר כנקודת החולשה שלנו, ההורים, בזמן שאנחנו עושים את כל המאמצים להתארגן לעבודה בזמן, לארגן את התיקים, הסנדביצ'ים, הבגדים ולצאת לפני הפקקים.
המתוקה בת ה-3 שמוצאת לעצמה סיבות שונות ומגוונות "לתקוע" את התארגנות הבוקר, הבינה מהר מאד שאם היא תתלבש, תשטוף פנים ותאכל ארוחת בוקר בזמן – לא יקרה כלום, אולם אם היא תצליח למצוא "בעיה" באחד מן התחומים – סביר להניח ששני הוריה יגיעו לכרכר סביבה, להוציא את כל הבגדים מהארון בזה אחר זה, להציע חלופות, לשחד, לדגדג, לגעור, לצעוק ולעשות ה-כ-ל כדי להוציא אותה מן הבית מוכנה ומהר.
עבור בת ה-3 המתוקה, אין זמן מתאים יותר לקבלת תשומת לב.

אנחנו, כמובן, רוצים שהיא תצא אל יום חדש בגן שמחה ומאושרת, אבל מהר מאד נגררים לכעס ולעצבים, למריבות מול ארון הבגדים או המראה באמבטיה ולמירוץ נגד השעון.

%d7%9e%d7%a6%d7%92%d7%aa1

<a href='http://www.freepik.com/free-vector/nice-vignettes-of-routine-actions_851519.htm'>Designed by Freepik</a>
יש רק פתרון אחד לעניין הזה, והוא – לנטרל את הכעס ולהוציא אותו מהמשוואה.
איך עושים את זה?
מייצרים אלטרנטיבה, עבורנו ועבור הילד.
למשל: לקחת את הילד ברגע רגוע במהלך היום (בארוחת הערב, במקלחת, בדרך אל גינת השעשועים…) ולומר לו – "מתוק שלי, נכון בכל בוקר אנחנו רבים וכועסים? כמעט כל בוקר אני מאחר לעבודה וגם מגיע כועס ועצבני… אני לא רוצה יותר לכעוס בבוקר וגם לא לאחר לעבודה. הערב, לפני שתלך לישון, נביא תיק קטן ונכין אותו ליד הדלת, ומחר, אם לא תהיה מוכן בזמן בו אני צריך לצאת, אנחנו נשים בתיק את הבגדים או את מברשת השיניים, ומה שלא הספקת לעשות בבית – תעשה בגן. אם לא הספקת להתלבש – ניקח את הבגדים לגן. אם לא הספקת לצחצח – תצחצח שיניים בגן."

האבא האוהב שישב מולי, פער את עיניו והיסס… הוא פחד שבתו תהיה מושפלת בגן. הרגעתי אותו (ואני מרגיעה גם אתכם) שרוב הילדים מבינים את העניין כבר ממבט על התיק הריק, ולא מגיעים בפיג'מה לגן.
עם התיק הקטן והשיחה הנעימה שלפניו, אנחנו נותנים לילד מוצא של כבוד מהסיטואציה אליה הוא נגרר, ובעיקר – מנטרלים את הכעס שלנו בבוקר, כי אנחנו יודעים שנצא בזמן, שיש לנו פתרון אם הילד לא יהיה מוכן בזמן.

גם אם לא תבחרו לפעול עם התיק הקטן, מצאו לכם פתרון יצירתי אחר שיאפשר לילד מוצא של כבוד ויאפשר לכם להוציא את הכעס מהמשוואה של הבוקר (למשל – אתם תצאו בזמן ואת הילד מישהו אחר ייקח לגן, אתם תצאו בזמן והילד יישאר בבית עם מישהו אחר ויפסיד יום בגן, וכן הלאה).

אם תהיו נחושים, עקביים ולא כועסים, תוך יומיים – שלושה יראו הבקרים שלכם אחרת לגמרי.
בהצלחה 🙂