90% מההורים שמגיעים אליי להדרכה, מדווחים כי המקלחת היא סלע המחלוקת, מה שמעורר מריבות יומיומיות עם הילדים, וצובע כמעט כל ערב באווירת ריב ומדון.
בכל פעם מחדש אני מתפעלת איך הורים משקיענים, אינטליגנטים, אוהבים ומסורים נופלים לבור הזה ומרשים לעצמם להיגרר למאבקי כוח סביב נושא כל כך פעוט…
לא חבל על האנרגיות? חבל.
מה יש במקלחת שהופך אותה לנושא כל כך בוער בכל בית?
המקלחת, ברוב הבתים, מסמלת את סוף היום, את סוף כל הפעילויות ,החוויות, הצבעים, הקולות והריחות, אבל זה לא הכל.
ברוב הבתים, הכניסה למקלחת מלווה ב"יאללה, יאללה!", "קדימה!", "נו כבר!", "כמה אפשר לבקש??" ושאר פנינים שיוצאות לנו מהפה כי אנחנו, איך לומר בעדינות? מתים כבר שהילדים ילכו לישון, יפנו לנו את הסלון ויתנו לנו כמה דקות של שקט לפני שאנחנו בעצמנו נרדמים על הספה.
והילדים שלנו מרגישים את זה. הם מרגישים שאנחנו לחוצים ומלחיצים אותם, והם מוחים על הלחץ הזה.
כשהילד בן שנתיים, שלוש, ארבע או חמש, אנחנו יכולים לקחת אותו על הידיים ולקלח אותו "בכוח", צ'יק צ'ק, וגם אם הוא בוכה, הוא נרגע מיד אחר כך.
אבל כשהילד גדול יותר, כבד יותר ובועט חזק יותר – אנחנו כבר לא יכולים לעשות את זה "בכוח". אנחנו צריכים לעשות את זה בחכמה.
והחכמה במקרה הזה היא לא להתעמת על המקלחת.
בגילאים האלה, הילדים כבר לא חוזרים עם חול בשיער ולא נמרחים בכל מה שאכלו לארוחת הערב…
בגילאים האלה, חשוב שנעביר לילד את האחריות על גופו, על ניקיונו ועל בריאותו.
ברגע שאנחנו מנסים להכריח אותו להתקלח, אנחנו בעצם לוקחים את האחריות הזאת עלינו, ואם האחריות היא שלנו, אבל הגוף הוא שלו – נוצר כאן מאבק כוח בין שני צדדים.
בימים אלה ממש, נמצא אצלי זוג בהדרכת הורים ולהם ילדה בכיתה ג' אשר השתמשה במקלחת כמאבק כוח בכל ערב. המלצתי לזוג היקר לא לומר לה יותר מילה על המקלחת.
הילדה לא התקלחה במשך שבוע שלם.
יום יום הם כתבו לי "היא עוד לא התקלחה!!!! מה לעשות???", ויום יום כתבתי להם בחזרה "אל תעשו כלום. תנו לה לקבל את האחריות על הניקיון שלה."
הזוג המקסים הזה התאפק והתאפק, ובערב השמיני הילדה לקחה את עצמה לבד ונכנסה למקלחת.
בגדול, מקלחת זה כיף והתחושה אחריה היא נהדרת, נכון? המטרה שלנו היא להביא את הילד לחוש זאת בעצמו, לרצות להתקלח.
אולם מה שקורה בבתים רבים זאת הסבה של המקלחת מפעילות נעימה לסלע מחלוקת שמעסיק אותנו, ההורים, העסקת יתר ומושך את גבולות הערב המשפחתי אל הקצה.
בקיצור, הדרך הכי יעילה להפסיק לריב עם הילדים על המקלחת, היא להפסיק לריב עם הילדים על המקלחת 🙂
במסגרת החוק ההורי הידוע "בחר את המלחמות שלך", כדאי מאוד להוריד את המקלחת מסדר היום, כי היא צורך טבעי, כמו לאכול, לשתות ולישון. כדי שהיא תהיה כזאת גם בעיני הילד – אנחנו צריכים להפסיק לריב עליה ולתת לתוצאות הטבעיות לדבר, לתת לילד להרגיש מה זה ללכת לישון מזיע, להתגרד, להריח לא נעים, ולתת לו לבחור לבד מתי הוא רוצה להרגיש נעים יותר ומתי לא.
אפשר גם לתרום לתוצאות הטבעיות ולומר לו שתתנו לו נשיקת לילה טוב מרחוק כי יש לו ריח לא נעים אחרי שלושה ימים בלי מקלחת, או שתדרשו ממנו להחליף את המצעים שעליהם ישן מלוכלך אחרי חמישה ימים בלי מקלחת, אבל כל עוד הדברים נאמרים בלי כעס, בהיגיון טבעי – המקלחת לא הופכת למאבק כוח ונשארת רק מה שהיא. מקלחת.
רוצים לקרוא עוד סיפורי מקלחת?
נשמע טוב, אבל..
מה עושים שלמרות שהם לא קטנים עדיין יש די הכרח להתקלח(מדינה חמה, מזיעים וזה) בכל זאת לוותר?
כן, לילי. בעיקר מאחר שזה לא "לוותר", אלא לחנך; להבהיר לילד במעשים שהמקלחת היא שלו ובאחריותו.
יהיה לו חם ומסריח? יתקלח. ירגיש נעים בתוך מרחץ הזיעה של עצמו? אולי לא יתקלח… עד שהמציאות תטפח לו בפנים ומישהו יגיד לו שהוא מסריח, או שהוא ירגיש לא נעים מעצמו.
הי מבקשת לדעת הגענו ליום השביעי והילד עדיין לא מעונין להתקלח . בן 10 נעים לו עם עצמו . כנל עם הגרביים לרוב עם אותו הזוג באזור ה5- 6 ימים. מה עושים ? להמשיך או להכריח ?
אציין שהרגלי היגיינה ממש גרועים
הי דיאן,
אני לא בטוחה שאני יכולה לענות על זה בלי רקע עליכם… מה זה אומר הרגלי היגיינה גרועים? רק אצלו? או בכלל בבית?
בכל מקרה אי אפשר לגרור ילד בן 10 למקלחת או להכריח אותו לגרוב זוג גרביים אחר…
אני רק יכולה להניח שהוא הפך את המקלחת והגרביים למאבק-כוח מולך, ולכן מומלץ שתרדי מזה, כדי להבהיר שאת לא נלחמת שם.
האחריות על הגוף שלו צריכה לעבור אליו, וכל עוד את לוקחת אותה על עצמך – היא לא תעבור אליו.
אם תרצי מענה פרטני יותר אנא כתבי לי: ofrasbrosh@gmail.com